לעניין את התלמידים, להכיר אותם ולתמוך בהם – זו האחריות שלנו

מסקר שפורסם לאחרונה עולה שמקצוע הספרות נחשב למקצוע המשעמם ביותר בעיני התלמידים. במקום השני במדד השעמום נמצא מקצוע ההיסטוריה. רק 12% מהתלמידים שהשיבו על הסקר חושבים שאין מקצוע שהוא "ממש משעמם". הילדים שלנו נולדים סקרנים, ואנחנו מוכרחים להשכיל לדעת כיצד לשמור על הסקרנות הזו, ללבות אותה, ולאפשר להם למצוא עניין בבית הספר בכל שכבות הגיל. בידינו ובכוחנו לעודד אותם לחקר, ליצירתיות ולהתנסות. נוכל לעשות זאת בכל תחומי הדעת.

בפוסט הזה אני מבקשת להתמקד בתחומי המדעים והמתמטיקה. כחֶברה וכמדינה אנו זקוקים לשיעור תלמידים גבוה שיהיה סקרן לגבי התחומים הללו כבר מגיל צעיר, שיתנסה בהם ושיחקור אותם, שיראה בהם יעד משמעותי ושילמד אותם בתיכון במסלולים מורחבים. אולם מספר התלמידים בוגרי מגמות מורחבות במתמטיקה ובפיזיקה נחשב נמוך במיוחד, וממשיך לרדת כל העת.

מדוע? האם הסיבה לכך היא מוטיבציה נמוכה ללמידה ולהוראה? האם מקצועות הלימוד האלו באמת כל כך מורכבים ללמידה? אולי כי קשה להסביר תופעות ומושגים מופשטים? אולי כי אין בידינו את שיטות ההוראה הנכונות? האם אנחנו יודעים להקנות לתלמידים את המיומנויות הנדרשות, למשל מיומנויות הפשטה והכללה? הרבה שאלות למציאות עגומה.

כדי לבצע שינוי משמעותי, כדאי תחילה ללמוד ולהבין את ההחלטות ואת הבחירות של תלמידים ככלל ושל תלמידי תיכון בפרט, ובתחום הזה אנו מצויים בבעיה. נכון להיום אין מאגר נתונים שמאפשר לדעת מהם מסלולי הלימוד שתלמידים בחרו, לבצע מעקב ובקרה אחר ההתקדמות שלהם, ולחשוף את הסיבות למעבר בין מסלולים ולנשירה ממגמות בשנות התיכון. את המידע אנחנו מגלים בדרך כלל רק בקו הגמר כשניגשים לבחינות הבגרות. דווקא בתקופה שבה מתקיים שיח ציבורי על צמצום הבחינות,יש חשיבות מיוחדת בבניית מאגר נתונים בית ספרי, אזורי וארצי. מאגר כזה יוכל לסייע בתגבור תלמידים מתקשים, בהעצמת תלמידים חזקים, בתכנון כוח ההוראה, בהגדרת ציפיות מהמורים, וכן: גם בהגדרת ציפיות מהתלמידים.

אחת הדוגמאות הבולטות למחסור חמור בנתונים היא העדר מידע בנוגע למספר התלמידים הבוחרים ללמוד מדעים ומתמטיקה במסלולים המוגברים. האם כבר בתחילת התיכון מספר התלמידים שבוחר ויכול ללמוד מדעים ומתמטיקה ברמה מוגברת הוא נמוך, או שמא אחוזי הנשירה גבוהים? אין נתונים בנושא, אנחנו רק יודעים כמה תלמידים ניגשים לבגרות מורחבת. נפגשתי עם מנהלים ורכזים שסיפרו על תמונת המצב בבית ספרם: מתברר ששיעורי הנשירה במעבר מכיתה י' לכיתה י"א ובמעבר מכיתה י"א לכיתה י"ב הם גבוהים במיוחד. האם נוכל לשפר את המצב ללא בנייה וניתוח של נתונים בנושא ובלי שנדע מהו שיעור הנשירה ומהן הסיבות המובילות לנשירה זו?

בשיחות עם תלמידים ותלמידות הבנתי שהסקרנות והמוטיבציה דווקא קיימות, ושעם עידוד וסיוע הם ירצו להתנסות, להתמודד וללמוד מקצועות אלו. לאור זאת החלטנו לעודד את הלמידה בדרכים שונות, לתמוך בתלמידים, לתת להם משענת, וכך לאפשר ליותר תלמידים לצאת לדרך המורכבת במקצועות המדעים והמתמטיקה ולהגיע לקו הגמר בהצלחה.

שני פרויקטים של מטח מוכוונים למטרה הזאת: החונכות הווירטואלית (נחשון) והתיכון הווירטואלי. החונכות הווירטואלית היא תכנית ארצית הפועלת כבר במשך עשור. התכנית, שפותחה על ידי מטח ומופעלת בליווי משרד החינוך, מציעה לתלמידי כיתות י' עד י"ב חניכה וירטואלית בקבוצות קטנות (3-2 תלמידים בקבוצה) על ידי סטודנטים מצטיינים, לאורך כל שנת הלימודים. בשנה האחרונה השתתפו בתכנית כ-4,000 תלמידים מ-150 תיכונים מכל המגזרים ומכל זרמי החינוך. ליוו אותם כ-800 חונכים.

התיכון הווירטואלי הוא תיכון חדש, המתחיל בימים אלו את שנתו השנייה. התיכון הוקם בשיתוף עם משרד החינוך ועם קרן טראמפ, והוא מיועד לבתי ספר שאינם יכולים להציע לתלמידיהם ללמוד מתמטיקה או פיזיקה ברמה של 5 יחידות לימוד בשל העדר מורה מתאים או בשל מספר מצומצם של תלמידים שאינו מאפשר לפתוח כיתת מגמה. הקורסים בתיכון הווירטואלי נלמדים במלואם ברשת במודל Fully Online. בשנת הלימודים תשע"ד ילמדו בתיכון כ-300 תלמידים, ומספר התלמידים יעלה בהדרגה בשנים הקרובות ויגיע ל-1,000 תלמידים.

אנו מאמינים ומקווים שבאמצעות כלים מתקדמים להוראה וללמידה, בעזרת מאגרי מידע וניתוח נתונים קפדני, ובאמצעות עבודה משותפת ומאומצת – יחד נצליח ליצור שינוי חיובי משמעותי שיתרום לתלמידים ויסייע לחברה בישראל.

לפוסט זה פורסמו 1 תגובה הוסף תגובה

עולם משתנה – התנסויות חדשות

העולם הדינמי שבו אנו חיים מאפשר לנו לקחת את הטכנולוגיה החינוכית אל הקצה. גילה בן הר, מנכ"לית מטח, מספרת על סביבות למידה ועל כלים מתקדמים, המותאמים ללמידה בקצב אישי ולעולם הדיגיטלי והשיתופי.  

איך להסביר לילדים על משמעות עצמאות?

כיצד נגרום לילדים להבין את משמעות הזכות לחיות במדינה עצמאית? אנחנו עומדים בעיצומם של ימים ייחודיים לעם היהודי ולמדינת ישראל, מערב יום השואה ליום העצמאות, מגירוש, השמדה ופיזור בעולם, לבנייה והקמה, למדינה, לדגל והמנון ולעצמאות. כהורים ואנשי חינוך אנו עומדים קרא עוד…

מגמה חדשה בארה"ב: "הבא את המכשיר שלך"

כשאומרים לסטודנט בקולג' אמריקאי BYOB, הכוונה היא לכך שהוא אחראי בעצמו על הבאת המשקה שלו למסיבה ("Bring Your Own Booze" או "Bring Your Own Beer"). ל-BYOD, לעומת זאת, יש מטרה חינוכית קצת יותר – "Bring Your Own Device": הכוונה היא קרא עוד…

למידה באמצעות פודקאסטים

דן ספנסר, מורה למדעים בבית ספר תיכון במישיגן ויועץ טכנולוגיה חינוכית, מבטא במספר מילים פשוטות בעיה המוכרת לכל איש חינוך – "לא כל התלמידים לומדים באותה דרך או באותו הקצב", הוא אומר. "למרבה הצער, כפי שבתי הספר פועלים כיום, נאלצים קרא עוד…

"הגברת הראשונה של המילה האחרונה"

"לפני חמישים שנה, כאשר גילה בן הר מנכ"לית מטח הייתה תלמידה, בכיתת לימוד היו לוח, גיר וגג מעל הראש. אם הגג לא דלף והתלמידים היו נשארים יבשים גם בימי גשם, בית הספר נחשב למוצלח במיוחד. איש לא תיאר לעצמו, בוודאי קרא עוד…

בקריאה ראשונה

אחת השאלות המרכזיות שטורדת הורים רבים בכל רחבי הגלובוס, היא – האם כדאי ללמד את הילד לקרוא כבר לפני כיתה א? אני מזמינה אתכם לקרוא את "בקריאה ראשונה", הטור האחרון שלי ב-NRG, שנכתב בשיתוף עם עפרה רזאל. הטור עוסק בכישורים קרא עוד…

איכות ומצוינות במטח

אני שמחה ונרגשת לשתף כי בשבוע שעבר הוענק למטח במשכן הכנסת הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות במגזר הציבורי ע"ש יצחק רבין, בתחום החינוך. הפרס הוענק במעמד השופט בדימוס צבי טל, השר מיכאל איתן, השר שלום שמחון, השר יובל שטייניץ ונכבדים רבים קרא עוד…

גוגל בשירות החינוך

ב-12 בספטמבר השיקה גוגל, במעמד מנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד וראש עיריית ירושלים ניר ברקת, את שירות Google Street View בישראל – שירות המאפשר לגולשים לשוטט ברחובות העולם באמצעות סדרות צילומים רציפים ב-360 מעלות. לקראת ההשקה התבקש מטח להכין יישומים קרא עוד…

"הכיתה ההפוכה": הקונספט של קהאן ללימודי אונליין

בשנת 2004 החל פרנק סלמאן קהאן להכין סרטי וידאו בני 10 דקות ולהעלות אותם ליוטיוב, כדי לסייע לבני משפחתו הצעירים בהכנת שיעורי הבית שלהם במתמטיקה. מאז הספיק להקים את "אקדמיית קהאן", שמציעה קונספט ללימודי אונליין. באתר של קהאן קיימים, נכון קרא עוד…

שכחנו לשוחח: מחשבות על המחאה החברתית

בימים אלו אנו צופים במחאה חברתית, שכולנו יודעים עד כמה היא מוצדקת. כאן, במדינת ישראל, אנו נמצאים במירוץ תדיר של הישרדות ושל ניסיון להגיע להישגים חומריים, לאורך כל חיינו – אם בלהגיע לציונים גבוהים יותר, אם בלרכוש דירה, אם בלפרנס קרא עוד…

ספרי לימוד דיגיטליים: החלופה השפויה

בימים האחרונים הקצתה ממשלת קוריאה הדרומית שני מיליארד דולר להעברת כל ספרי הלימוד לפורמט דיגיטלי עד לשנת 2015; בפלורידה אושרה הצעת תקציב שלפיה יתחילו כל בתי הספר במדינה להשתמש בספרי לימוד דיגיטליים בשנים 2015-2016; ביפן יתחיל חלק נרחב מבתי הספר קרא עוד…

"גם אנחנו, תלמידים יוצאי אתיופיה, יכולים להגיע למצוינות"

באחד מימי השישי לפני כמה שבועות שודרה בערוץ 10 כתבה בנושא ילדים יוצאי אתיופיה. בין השאר עסקה הכתבה בתופעת הנשירה המוגברת שקיימת אצל תלמידים יוצאי אתיופיה במעבר בין הכיתות ט' ל-י'. ברור לכולנו שפערים בין תלמידים בישראל היו וגם יהיו קרא עוד…

מקרא, תרבות ישראל, ו… טכנולוגיה?

בישראל של המאה ה-21, שבה הטכנולוגיה כל כך נגישה למורים, עולה לא מעט השאלה כיצד משפיעים חידושי טכנולוגיה אלו על הליך ההוראה. שאלה מעניינת בהקשר זה היא כיצד משפיעים חידושים אלו על המורים למקצועות המקרא, היהדות, הספרות ומחשבת ישראל – קרא עוד…

פריצת הדרך כבר נעשתה

אתר "כלכליסט" מדווח כי החל משנת 2015 לא יצטרכו עוד תלמידי קוריאה הדרומית לסחוב ספרי לימוד כבדים על גבם, שכן הממשלה מקצה שני מיליארד דולר לפרויקט שבמסגרתו יעברו כל ספרי הלימוד לפורמט דיגיטלי. הפרויקט יכלול גם רכישת טאבלטים או קוראי קרא עוד…

סביבה משדרת קונספט

יולי 2011. אני מעמידה את האוטו במגרש חנייה מוקף עצים ופרחים, ומביטה בתחושת גאווה ורווחה בכתם הכתום שבאופק – מבנה מטח המחודש. אני עולה במדרגות המוליכות לבניין ועוברת דרך דלת זכוכית גדולה לתוך מרחב גדול ופתוח. כבר בשעה זו של קרא עוד…

מובילים את החינוך במאה ה- 21

מטח מוביל זו השנה השלישית את מושב החינוך בכנס הרצליה במטרה לסייע בקידום החינוך בישראל. בשני המושבים הקודמים הצגנו מתווה לתכנית לאומית לתקשוב מערכת החינוך של ישראל, ומתווה להגדרת הפדגוגיה החדשה. כל זאת כדי להבטיח את המחר, להניח את התשתית קרא עוד…

ספרי לימוד ברשת – האם אנו עדים למהפכה?

כל הכותרות במדיה הדיגיטלית והמודפסת מכריזות על המהפכה הגדולה שמובילה גוגל באמצעות חנות הספרים הדיגיטליים החדשה. האם ניתן לראות ניצנים ראשונים של מהפכה בספרי הלימוד? נראה לי שבימים אלה מתהווה מהפכה אמיתית, ספרי לימוד שונים שהוצאו לאור על- ידי מו"לים שונים קרא עוד…

חינוך לפרט, או חינוך לחברה?

הדיון על בתי-ספר פרטיים, בתי-ספר סלקטיביים, בתי-ספר ציבוריים, הופך להיות סוגיה משמעותית בחברה הישראלית. אנו עדים בימים האחרונים לויכוח ולסערה הציבורית שהתעוררו סביב ההכרה בביה"ס הפרטי "חברותא" , כפי שהתפרסם ב- ynet במספר כתבות ובמאות התגובות מצד הציבור לכתבות אלה. (על קרא עוד…

מחקר חדש: הטמעה טובה של טכנולוגיה בבתי ספר משפרת את הלמידה וחוסכת כסף

  מחקר חדש מזהה תשעה גורמי מפתח שעושים את ההבדל   ב 20 באוקטובר 2010, בפניקס, אריזונה, ארה"ב צוות החוקרים בפרויקט RED – revolutonizing education – "מהפכה בחינוך",  חשף מחקר חדש בכנס "טכנולוגיה ולמידה" של NSBA – national School Boards Association. המחקר מצביע קרא עוד…

מהפכה, רפורמה או אשליה?

  האם יש לדבר על רפורמה בחינוך? או יש לדבר על רפורמה בתהליכי למידה ואולי גם הוראה? האם שינוי סביבת הלמידה ושילוב מחשבים בכיתה זו רפורמה, או שמא זוהי רק אשליה? ממליצה מאוד לקרוא את הפוסט: Education Reforms and/or Learning קרא עוד…

דוח מקינזי ספטמבר 2010: "למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב"

במדינות רבות דנים בסוגיית המחסור במורים במערכת החינוך ובמיוחד ברצון להביא כח אדם בעל יכולות גבוהות ללמוד את מקצוע ההוראה ולעסוק בו. דוח מקינזי מספטמבר 2010 דן בנושא: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”. סוגיה זו הפכה להיות קרא עוד…

שנה טובה

תלמידים, הורים, מורים ואנשי חינוך יקרים, נרגשים, דרוכים, ערוכים, חדורי תחושת שליחות… כל מי שידיו, לבו ומעשיו בחינוך – נרגש היום, יום פתיחת שנת הלימודים. אתגרים רבים לפנינו בתחום החינוך – בתחום הערכי ובתחום הפדגוגי. שינויים רבים סביבנו בארץ ובעולם, קרא עוד…

דיון בועדת החינוך של הכנסת בנושא: דרכים לקידום השוויון בחינוך

ביום שני, כ"ב באב תשע"א, 2 באוגוסט 2010 , התקיימה ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. הישיבה דנה בדרכים לקידום השוויון בחינוך, בעקבות הצעה לסדר שהעלתה חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. הנושא המרכזי שהיה במרכז הדיון הוא סוגית ספרי הלימוד, קרא עוד…

הרהורים מהטיסה חזרה לארץ

במהלך הטיסה הארוכה בחזרה לישראל, דמיינתי לעצמי את בית הספר החדש. האם בית הספר החדש יהיה בית ספר וירטואלי ולא מבנה פיזי? האם יהיה הוא מבנה פיזי, אולם שונה מהמבנה הרגיל והמוכר? קירות הכיתה יוסרו, ייבנו מגוון אזורי למידה המקושרים קרא עוד…

מיומנויות המאה ה- 21 בחינוך: סיפור מקרה

ערב נסיעתנו למיין, ביקרתי בשיעור בבית ספר יסודי בכיתה ה'. השיעור עסק בנושא של הבנת טקסט אינפורמטיבי. הילדים נדרשו לסוגיה: מה בין שימור לפיתוח? הם נשאלו האם יש לשמר את הקיים בהיבט הגיאוגרפי (כמו שימור הטבע), או האם יש לפתח קרא עוד…

ספרים ומחשבים…

בשבועות האחרונים קראנו כולנו את הכתבות שדנו בניתוח המחקר שמצביע על כך שקריאת ספרים מביאה להעלאת הישגי התלמידים בלימודיהם, לעומת שימוש במחשב בבית שלא בהכרח יביא להעלאת ההישגים. (לכתבות: מדה מרקר ומקפטן אינטרנט). המסקנות שהסיקו כותבי הכתבות שגויות לטעמי ומצביעות קרא עוד…

כנס התקשוב במיין – המשך: פרופ' סוגאטה מיטרה

אחד הדוברים המעניינים בכנס היה פרופ' Sugata Mitra מאוניברסיטת ניוקאסל (שמגיע דווקא מתחום הפיזיקה) שדיבר על עתיד הלמידה. אביו של סוגאטה היה ההודי הראשון בעל תואר שלישי שלמד בשיקגו. סוגאטה רואה בשינוי סביבת הלמידה מרכיב משמעותי והחליט להציע את לימודי קרא עוד…

המשך רשמים מהכנס במיין – הצגת הילקוט הדיגיטלי של מטח בפני המליאה

ביום השני לכנס, הציג גיא לוי, מנהל המוצרים המתוקשבים במטח, את רעיון הילקוט הדיגיטלי, תוך שימת דגש על התכנים וספרי הלימוד ברשת. התברר (להפתעתנו) כי אנחנו כנראה המדינה היחידה בעולם, שיש בה גוף פיתוח שהעז: להעלות את ספרי הלימוד לרשת, קרא עוד…

רשמים מכנס לשילוב התקשוב בחינוך שנערך במיין

מיין – מקום ציורי שנלקח מספר האגדות… המדינה הראשונה בארה"ב שמושל הביא לשילוב מחשב לכל ילד. בכנס 60 מומחים , אנשי אקדמיה, ארגונים וממשל דנים בהיבטים השונים של שילוב מחשב לכל תלמיד ולכל מורה. מתכנון מדיניות ברמה ממלכתית עד ליישום קרא עוד…

יום שגרתי של מנכ"ל….

יום שגרתי של מנכ"ל… השעה 17:00 , יום חמישי, סוף השבוע. יום עמוס ביותר, האם זה יום שגרתי של יום מנכ"ל..?? ביקור בבי"ס נעמי שמר, ליווי כתב עיתון במטרה להדגים עשייה של מטח בתוך כתלי הכתה, מה עושים בכותר ספרי קרא עוד…